מוות פואטי בסתיו / אדמת רעל |
אני מתהפכת בשנתי
משהו מרגש אותי עד זוב חלב הגוויות
דמי מדגדג אותי. בכפות ידיך בכיתי, כנגד הזמן -
אתה בשלך.
על אדמות טרשים צעדתי
כפות רגליי נפצעו,
אך מנגינת האקורדיון לא תמה.
..על עור הקטיפה אלבש לבן, כמו חלומן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|