בית א':
הרבה זמן חיכיתי צפתי על החוף
שנים שעמדתי לא היה לי שום מנוף
ואז ברגע הכול נצבע בפעימות של שצף של רגש
שמצא סוף סוף את החוף.

פזמון:
זו את וזה אני
שני עולמות ושני דברים שונים
כותבים את הדרך על חוף של מבטחים
מעלינו שמיים שצבועים בכוכבים

בית ב':
מחפש מילים כרגע מאבד שירים בראש
הרגש עולה כמו גאות ונשטף בתוך דמעות
זה מחשבות עלייך על המיוחד שבך
על כך שלימדת אותי את החוזק שבך.

גשר:
אל תו השקט שבי את מרעידה אותי
משהו חוזר בי לחיות שאת עומדת מולי.