צרחות שצרחתי בלי להשמיע קול
חלומות שחלמתי בעודי ער
דמעות שבכיתי ועיניי יבשות
הן כולם נמוגו מאחורי מעטה קודר
שריון שטוויתי מסביבי
להתגונן מהעולם ומעצמי
מרגשות
מלותייך השאירוני חשוף ופגיע
כמו תינוק בן-יומו, כמו ציפור במעופה
נוריתי, נפלתי שדוד, נפלתי פצוע
אל תוך האדמה הקרה
דבר בחיי לא הכינותי לזאת -
לא למודים נמרצים
ואף לא חילוץ עצמות
לא ידעתי כיצד להתגונן
מה לעשות
האם כך זה נועד להיות? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.