מי שאומר לי כבדרך-אגב
ששיריי נשפכים ממני כמו מברז,
לא יודע בכלל מה הוא שח
כי, אני הוא הנשפך אל תוך שיריי
בהם צפונים כל רגשותיי,
עורי, בשרי, דמיי.
כיונה הבאה אל השובך -
כך אני, היוצר, בא אל שיריי,
כך מלותיי באות אל שיריי
כשכנפיהן נחבאות מעין-רואים
אך מקורן מסבות שבח ל"אני"
בניקור כל חוויה ורגש הנקרים בדרכי.
אם החוויות תתמנה -
גם הרגשות ייכלו במהרה
ואז, יוותר השובך בשיממונו
ללא יונים אמיתיות
ואולי את מקומן תתפוסנה
יונים שקרניות המנקרות בשר ועור בבדיות.
31/05/06 ©
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.