אני מצאתי את עצמי בתוך סיוט
לא האמנתי חשבתי איזו שטות
כשהלכתי כך בשביל
ושמעתי ירייה איך עמדתי
הכחשתי את עוצמת החוויה
קירות נצבעו בדם
ילדות רצות משתוללות היו שם גם
ואני עומדת מנסה להתנתק
זה לא מצליח
תגידו לי שזאת לא היא בבקשה
אני מתחננת נואשת נופלת לרצפה
אבל זאת היא כולם אומרים  
זאת את לחצת על ההדק
ובליבותינו הצעירים הותרת סדק
ואני ממשיכה עוד לחפש אותך
אולי תופיעי בחלום
עוד לא מוכנה להיפרד
מילותינו האחרונות לא היו להתראות
איך שיקרת ככה לא יכולנו כלום לראות
שמישהו יפסיק את סיוט הבלהות
ותחזרי
להיות
לחיות

אחד האנשים הכי נדירים שיצא לי להכיר, נוחי על משכבך בשלום
ותשמרי עלינו ממעל, אוהבת אותך ומתגעגעת עד כאב. לא נשכח אותך
ילדה!