הנופים הרעים של הנפש
צצו כעשבים שוטים
בי ובסדקי המדרכות
ברחובות רצופי חטא
ירכיים רוטטות בחביון בד
מסתור
מזמין
חמלה לרגע
נמוגה עם אור
מהלך, תאוות אביב אסורה בדמי
כמו צידה של חלומות
עכשיו כבר בוקר
אור בתולי כחטא נסוך על המים
ופתע
תפילות עולות כציפורים
החזירוני לביתי
ופתאום
רעב בחדריי
נישא ממורק עוון
מגלה -
שבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.