|
הנופים הרעים של הנפש
צצו כעשבים שוטים
בי ובסדקי המדרכות
ברחובות רצופי חטא
ירכיים רוטטות בחביון בד
מסתור
מזמין
חמלה לרגע
נמוגה עם אור
מהלך, תאוות אביב אסורה בדמי
כמו צידה של חלומות
עכשיו כבר בוקר
אור בתולי כחטא נסוך על המים
ופתע
תפילות עולות כציפורים
החזירוני לביתי
ופתאום
רעב בחדריי
נישא ממורק עוון
מגלה -
שבת. |
|
|
מסתובב בין רחוב
לרחוב,/ עובר
בין סימטא
לסימטא./ הכל
נדמה כהזוי,/
אני מלא חרטה./
היא עזבה אותי,/
אולי אני עזבתי
אותה./ למה
האהבה כה קשה?/
אלך לי לבמה
חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.