אתה ממציא את השקר,
מספר אותו למישהו,
בתמימות.
אחר כך זה מגיע לעוד
מספר אוזניים,
עד שבשלב מסוים אתה
בעצמך מתחיל להאמין.

זה יכול להיות שקר רגעי, כזה שהמצאת במקום.
המצאת כדי לצאת בסדר מסיטואציה לא מוצלחת, המצאת כדי שהמציאות
תהיה הגיונית יותר.
זה גם יכול להיות משהו שחשבת עליו כבר לפני שהשקר יצא.
חשבת על מצב שהיה משפר את התדמית שלך, או אולי רק מוסיף איזה
גוון מעניין יותר לשגרת היום.
אבל זה לא משנה אם זה היה שקר רגעי או כזה שכבר עבר בראשך מספר
פעמים, כי מאותו רגע שכיח שהוא עבר מהראש אל הפה ומשם לאוזניים
אחרות- השקר ירדוף אותך.

אולי תשכח את השקר מאחורי איזו דלת שאתה לא מרבה לפתוח אותה.
אבל ברגע שתפתח את אותה דלת כדי להוציא ממנה משהו ישן שאתה
מניח שהוא בוודאי שם, גם השקר יצא יחד איתו.
השאלה אם אותו דבר ישן, אותו זיכרון, יצא עם השקר מחובק כמו
ששמת אותם שם.
אם כן, כשתחזור אל אותו דבר ישן הוא יישאר כמו שגם אחרים
מכירים אותו ואין מקום לדאגה.
אך אם זמן השהייה בארון של אותו דבר ישן והשקר היה ארוך מדי,
אז סביר להניח שהם ניתקו קשרים עם הזמן.
עכשיו, כשהם לגמרי שונים מאיך שאחרים זכרו אותם, הכל מתחיל
להסתבך. האחרים מתחילים לתהות האם הזיכרון שלהם מוטעה או שאולי
מה שהצגת בפניהם בעבר היה שקרי.
יתכן שהתהייה שלהם תהיה בראשם בלבד ואז ניצלת, כי אינך צריך
להיות חלק מזה. אך גם יכול להיות שהאחרים ירצו לשתף אותך
בבלבול שחל עליהם.
ברגע שתתחיל לשמוע שהם מדברים על אותו פרט מן העבר, אתה תשקיע
את כל האנרגיות שלך כדי לנצל את השניות הספורות ולהיזכר איך
ביימת את אותו שקר באותם זמנים.
תחשוב היכן בדיוק החיבורים.
איך סידרת שהמצב יראה הגיוני וטבעי לחלוטין.
למי סיפרת את אותו השקר.
לאן הוא יכול היה להמשיך מאותן אוזניים.
אך רבים הסיכויים שלא יהיה לך זמן לענות לעצמך למחשבות אלה.

האחרים אשר יחשדו כי פיך דובר שקר, יעשו כל שביכולתם כדי לגרום
לך בחינניות רבה להרגיש שעשית פשע נורא. גם במקרה והם כבר
הבינו ששיקרת, הם ייכנסו לנושא כדי לראות איך אתה מתמודד עם
אותו המצב.
יכנסו לאותה שריטה קטנה שעשית בחייך רק כדי לראות אותך במצב בו
אתה אולי רועד, חושב, מזיע, מאדים.
המצב שהם הביאו אותך אליו כל כך ימלא אותם, כי האחרים רואים בך
דמות אשר עשתה אי צדק, אז זו זכותם.

ישנה גם אפשרות שתזכה להציג את השקר בשלמותו כמו בימים ההם,
כמו ששמת אותו מאחורי אותה דלת, כך שהאחרים לא ישימו לב כלל
שמשהו אינו מתחבר.
את השריטות הקטנות ביותר שאתה יודע שבגללן השקר ימשיך להקפיץ
את הכל, אתה ממלא בחומר שקרי אחר כדי שהכל ימשיך לנגן כמו שאתה
רוצה.
כך השקר ימשיך להתגלגל,
וגם החיים,
עד לשריטה חדשה.