ערב יום חמישי, אני במסיבת יום ההולדת של יעקב.
לא עשיתי כלום, באמת, מצמצתי רק לשניה.  
התעוררתי בבהלה, כבר לא הייתי במסיבה. לא הייתי במיטה.
הייתי זרוק על החוף. ירד גשם, גשם חזק, כל הגוף כאב.
כל טיפה שפגעה הרגישה כאילו היא סכין שמפלחת את גופי.
החולצה שלי מלאת דם, קרועה, יש בה המון חורים.
אני בודק את עצמי וקם. אני בסדר. קצת מטושטש, אבל בסדר.
אני לא זוכר מה קרה, אבל משהו שונה, שונה בי.
ואז הרגשתי את זה, הבנתי.
מה שהיה בפנים סגור ונעול, מה שכל כך פחדתי ממנו יצא החוצה.
הוא עוטף אותי, ממלא אותי.
הרגשות נעלמים. המחשבות, הרצונות, הכל נעלם עד שלא נותר דבר.
נשאר רק דחף, דחף אחד, דחף ל...