בגיל שלושים למד על עצמי ומוצא בי כוח
לתת ביטוי לצד ימין של המוח.
ללא אזהרה בשעה לא בהירה
ניגרת מדם לבי שירה.

נפרץ הסכר - נפשי שוצפת,
מוצפת.
לבי גלוי, השער לנשמתי פתוח.
מה גרם לכך? איני בטוח,

לא אוכל לשים את האצבע.

"הוא (יהודה בן תימא) היה אומר:
בן חמש שנים למקרא;
בן עשר למשנה;
בן שלוש עשרה למצות;
בן חמש עשרה לתלמוד;
בן שמונה עשרה לחופה;
בן עשרים לרדוף;
בן שלושים לכוח;
בן ארבעים לבינה;
בן חמישים לעצה;
בן שישים לזקנה;
בן שבעים לשיבה;
בן שמונים לגבורה;
בן תשעים לשוח;
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם"
(מסכת אבות ה', כ"א)

לקישור לכל חלקי הסידרה:
http://stage.co.il/s/530888