|
הלילה
באת לבקר
אותי כ
מבקר ה
מדינה או כ
משקיף מטעם
האו"ם
כאילו אתה
גוף חיצוני ובלתי
תלוי
בי
אל תדאג
אני מיד הולכת מ
כאן
ולוקחת איתי
(את התחתונים ש
השלכת למרגלות מיטתך
החזיה שתלית על וו
מאחורי דלתך ו)
אותי
הרי גם אתה לא
נתת לי
שום דבר
(משמעותי)
לפחות לא כזה ש
לא יכולתי
לתת ל
עצמי
קראת לי
"שטן קטן"
איזה שם חיבה
מוזר
אני
כמו
לילית
משתמשת בגוף ככלי
ובעצם
בנפש
איך הייתי רוצה
להיות איזו
דמות
סקסיטראגית
כמו
מרלין מונרו
(שירצו בי
כמעט כמו
שירחמו
עליי)
גם אם תכחיש
זה ברור גם
לך ש
בינך ל
ביני
(או ביני ל
בינך)
נכרתה ברית
מילה
איך הייתי רוצה
להיות מרוחה
על כרזה
עצומת מימדים
מעל
גשר ההלכה
מצד שני, מה ש
באמת הייתי רוצה
זה להיות (שוב)
קטנה
תחת
הידיים שלך
לפעמים זה מרגיש
כאילו לשירה שלי
יש מושא (בדמות איש)
אבל
לא כדאי
להתייחס יותר מידי ל
מושא הלוואי
(אולי כדאי לי ש
אנסה
להתמקד בנושא) |
|
"אז כשהוא נפל
לבור, והשתמש
בקרש של הבדיחה
כדי לצאת, זה
היה השיא של
הספר"
(מתוך "דברים
שאסור בשום
אופן לכתוב
בבגרות בספרות") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.