רוית יגור / פורטו אסקונדידו |
וחוסר יצירה, מציק במודע
הלילה ישנה רוח חזקה
שמנקה את כל הרהורי העבר,
נקודת שבירה,
התפצלות בחיים,
והמשמעות קצת נדפה לה,
כמה מדהים, לחזור אל הים
ימי השקיעות, ובתוכן געגוע
הארץ שמדברים בה עברית
כולם חיים את היום
הכל נשאר באתה תבנית
במרוצת החיים אל הכלום
אחרי שעזבתי אותך
אני רצה אלייך ורגלי חזקות
הארץ הקטנה שלי, את אהבתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|