אפרת ארז / זעם הלילה |
הלילה מכלה בי את זעמו
שחור-משחור נוזף ומאיים.
ילדה קטנה שזה עתה כוסתה
על-ידי הוריה בשמיכת פרחים דקה
מצטמצמת במיטתה ככל שתוכל
מנסה להעלים עצמה מן החושך
ואת החושך ממנה
חושבת שכך החושך לא יגע בה
וגופה ישאר שלם.
היא טועה.
החושך יופיע גם הלילה
יחדור לתוך גופה
לתוך נשמתה
ישאיר בתוכה את הוויתו הזועמת
וייעלם עם אור ראשון של בוקר
שלא יביא לתוך נשמתה
ולו מעט אור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|