[א]
בגיל שלוש עשרה נכנסתי לעולם הנשי.
כמו שמקבלים את עול התורה
קיבלתי אני את המחזור.
מרגישה איזה קמצוץ של גאווה
אך גם טרוניה-
רציתי עוד להיות ילדה.

[ב]
בפחד ובושה פסעתי ברחבי הסופר פארם,
מנסה לראות, לא להיראות
ולבלוש אחר הערכה שתכריע-
כן או לא.
לא מצאתי אותה. ביקשתי עזרה.
לעולם לא אשכח
את המבט שנעצה בי המוכרת
כמוכיחה אותי על הצורך בערכה.
לעולם לא אשכח את
ההכרעה.

[ג]
יש בתוכי חיים ואני מתה,
אם אחיה את עצמי
ימותו החיים.
עץ או פלי, מה זה בעצם משנה,
בכל מקרה אני
מפסידה.