נימפה= משהו שקשור לפיה טל חלק ראשון, לא יודע להגדיר.


לאחר שהבנתי לבד בלי עזרה כלשהי שאני פה וטל שם הגעתי להחלטה
שאני פסיכי, כאילו, אין לי כבר מה לעשות בחיים חוץ מלברוח מבית
משוגעים לרדוף אחרי דה- ז'ה- אוו לא הגיוני שנוצר לי בתוך המוח
בשביל לספק אותי מינית? מה קורה לי? מה קרה פה?
כבר הפסקתי מזמן לשאול שאלות, התשובות לא נכונות בכלל וכל מה
שאני מגלה לבד הוא דבר מעורר רחמים בלי ספק, כך שאין לי מה
לעשות חוץ מלהמר על הלא ידוע, על עצמי.

התעוררתי שוב בתוך איזה חור ליד הביוב כאן, עדין יש לי כאבים
בתחת מליל אתמול אבל חייכתי, תמיד חייכתי. הוצאתי את תמונה של
טל ונשקתי לה, התמונה נמרחה מהגשם שירד, טל נעלמה.
לא ממש בכיתי או הרגשתי רע בשבוע האחרון, אני סתם ניסתי להראות
מטושטש ואדיש לסביבה בשביל שלא יקשרו אותי לאיתי הפסיכי שברח
מבית המשוגעים, רציתי להיות סתם הומלס שבעצם מצד שני מחפש את
אהובתו הנצחית שברחה לו.
התרוממתי ושמתי על ראשי דף עיתון רחב והתחלתי ללכת לכיוון
"ביתו" של ג'יימס, ידעתי שאסור לי לעזוב אותו, הוא חבר שלי
בערך והוא יכול כל דבר.
לא לאחרונה מצאתי בכניסה לבניין גופה של מלאכית כזאת, הגופה
דמתה באופן מדהים לאפונה מלפני כמה זמן, זה היה מוזר אבל שתקתי
וקברתי אותה בצד, אני לא יודע מה כבר ג'יימס יוכל לעשות לי אם
אני אעשה משהו לא נחמד.

נכנסתי לבית וצפיתי בג'יימס אונס ילדה כבת 14 על הקיר, היא
צרחה בקול גדול ובכתה, אני רק התיישבתי וקיללתי בתוכי, הוא ממש
נהנה האיש הזה, או מה שלא יהיה.
הוא כבר גמר להפשיט אותה והוא הרים אותו כנגד הקיר, הוא דחף את
איבר מינו והחל מחדיר ומוציא במהירות, יכלתי להניח שדם רב יצא
במהלך כל הביצוע ושכאב לילדה, אבל אני מקווה לפחות שג'יימס
חברי הטוב נהנה.
הילדה היתה קטנה וחמודה, כמעט ונראתה תמימה אלמלא הבגדים
החושפניים שלבשה וכל הקיפוצים והדברים המוזרים שעשתה. זאת לא
הפעם הראשונה שאני רואה אותה, אני זוכר אותה כמעט כל יום עוברת
באזור ושאיך שנינו הסתכלנו עליה, לי היא הזכירה את טל, כל
הפרצוף היפה שלה והשיער והחזה המושלם, ממש היא בול, אבל לו היא
סתם הזכירה כל ילדה אחרת בלונדינית ושמחה שהוא אנס וקבר
איכנשהו בחצר.
לא ממש רציתי לעצור אותו, מצד אחד פעם שעברה שהוא אנס ניסתי
לעצור אותו בגלל שהוא אנס את הבת של ראש העיר ואז הוא כמעט שבר
לי את היד, ומצד שני מאוד חשוב לי שהוא ייהנה מהחיים שלו כי
הוא עזר לי ובכלל אני נהנה לראות ילדות נאנסות.
לפי קצב הזיון שלו הייתי מעריך שהוא יכול להפעיל נורה של 90
וולט מינימום ככה, הילדה כבר נכנעה והיתה חצי מעולפת והוא עבר
למין אוראלי מאולץ, הוא שר וצווח והיא כבר כמעט נחנקה, אני כבר
לא יכלתי לעשות כלום.
"עצור!", צרחתי ורצתי לכיוונו.
"אל תתחיל איתי הפעם!", הוא אמר וקירב את התחת שלה לכיוון איבר
מינו.
"אבל..!"
"שתוק או שתמות!", הוא הוציא סכין מאזור מסוים של כף היד
והחזיק אותו בצורה מאיימת.
"אני גם רוצה!", אמרתי בהססנות.
"מה?!"
"תן לי אותה שניה!", התקרבתי אליו והוא כבר הפסיק, ניסה
להבין.
"אה..טוב!", הוא חייך לעצמו כמו אבא המלמד את בנו לרכוב
באופניים, "חכי, אני עוד אחזור..", אמר לה כבובת משחקים
תמימה.
תפסתי אותה והצמדתי אותה אל הקיר, היא הסתכלה אליי ובכתה.
"אל תדאגי! זה יהיה בסדר..", אמרתי לה בטון רחמני.
"הכל בסדר שם?", אמר ג'יימס בזמן שדחף לעצמו עוד חומר לגוף.
"כן, כן"
"ת..תת..תציל אותי?", היא לחשה.
"כן, כן!", אמרתי. היא חייכה ואני כבר התחלתי להחליק איתה כנגד
הקיר לכיוון הדלת, לפתע ראיתי בעיניה ניצוץ קסום שכזה, משהו
כחול כים, נכנסתי לעוד משהו מזדיין כזה.

ראיתי את הילדה שג'יימס אנס יושבת במשרד כלשהו, היה שם איש
אפל וגדול, גם טל הייתה שם איכנשהו בחדר, לא יכלתי להגדיר
בדיוק אבל היא הייתה שם.
"אז את מתה, רוצה לנקום?", שאל האיש.
"כ..כ..כן!, גם בחבר שלו..זה..", היא אמרה בנחישות, כאילו שרק
רצתה במותי בלי קשר לזה שאני בעצם איכשהו הולך להציל אותה.
לפתע ראיתי את טל שם, כולה בבירור מחייכת, כאילו מחייכת אליי.
"חכי שניה", אמר האיש, ספק לטל ספק לילדה.
טל חייכה ואז קפצה על האיש, הוא ישב בכיסא עור ענקי אשר יכל
לאחסן את שניהם ביחד, הוא הפשיט אותה אט- ואז החל לדחוף לה את
איבר מינו, היא קפצה וקיפצה וחייכה וצחקה, ניראה כאילו לעגה
לי, אני שתקתי. נראה גם שהילדה מצטרפת לחגיגה', אני כבר לא
יכלתי.

הילדה חייכה לפתע וחזרה להיות בתפקיד חצי מעולפת, מעדתי אך
הצלחתי להחזיק את עצמי.
"לא! זה לא נכון... אני לא אתן לך!", צרחתי עליה ואז התחלתי
לזיין אותה גם. נהניתי, ממש נהניתי.
התחלתי להזכר בימים לפני שנה פלוס מינוס כל לילה כל לילה חשבתי
עליי ועל טל מזדיינים ככה סתם בכל מיני צורות, ממש רציתי אותה,
הילדה הזאת גרמה לי לסיפוק רב. מעתה ואלאה זה סתם היה משעמם.
אפשר להגיד שהסתפקתי בילדה, אבל עדין היא לא הכל, היא סתם ילדה
מסכנה שאונסים אותה, אני לא מבין מה הבעיה בכלל עם זה. גמרתי
עליה איתה אותה והכל, אחרי שעשיתי איתה מלא דברים שאי אפשר
לחשוב עליהם עם ילדות בנות 14 זרקתי אותה על הרצפה ובעטתי בה.
שוב החלו להישמע קולות משטרה.
"אל, אל, אל, תתערבי!! אל!!! זאת טל שלי, אל תתעללי בי!
זונה!", צרחתי בזמן שבעטתי בה. קולות הסירנה התקרבו וכבר נמאס
לי לשחק בסכנה אז עזבתי אותה, שרקתי לג'יימס.
"כן חבוב?", הוא שאל.
"קח אותה תרצח אותה תקבור אותה ותברח מכאן לכמה זמן, מחפשים
אותה פה!", אמרתי לו בהחלטיות וזזתי. הילדה שכבה ערומה וחבולה
על הרצפה ולא זזה.

תיתכן האפשרות שנגיד לעצמנו 'למה אני אנסתי?', כמובן שזה היה
כיף לאנוס ובכלל אותה ואיתה אבל זה לא משנה, הרי אני בעצם במסע
נקמה כנגד האנס והרוצח של טל ובחיפוש אחרי טל וקיום איתה יחסי
אהבה תקינים, אני כבר לא יודע מה עשיתי או מה קרה פה, אבל זה
ממש סבבה לאנוס ילדות בלונדיניות קטנות כאלו, בעיקר
נימפומניות.

רצתי רצתי ורצתי, לא רציתי לעצור, הייתי ממש שמח ומאושר,
חייכתי לעצמי כמו ילד גדול שקיבל מתנה, באמת קיבלתי מתנה.
בטעות הגעתי לאזור הבית של טל, אולי זה מסר מהתת מודע אבל
הצלחתי לזהות את הבית שלה אף על פי שלעולם לא הייתי שם, כל
הבתים הפרטיים האלו הסגירו את הבית שלה, היה כתוב שם בשלט
ענקי, "זה פה". החלטתי להיכנס.
הבית היה שקט ואפל, נראה כאילו משפחתה עזבה את המקום מבלי
לארוז דבר או לעשות משהו מסוים. זכרתי איך אימא שלה האשימה
אותי שמכרתי אותה לעארסים, שאפילו אני אנסתי אותה גם, (רציתי
אבל לא ממש זה קרה), אני עוד ממש אהבתי אותה.
נכנסתי לחדר שלה וישבתי על המיטה. ראיתי שם מאמר על נימפות,
ידעתי שהיא רצתה להיות נימפה אבל פשוט אף פעם לא הרחבתי על זה
ולא אמרתי על זה שום דבר, אבל חוץ מהטרולים והדולפינים וכד'
וכד', היא גם רצתה להיות נימפה, אולי היא היתה, אולי היא
תהיה...אני לא ידוע, היא היתה היא.
מספר נרות דלקו על השולחן והיתה שם אווירה ממש קסומה, כל
הבובות והפוסטרים עמדו יציב על הקירות ונראה כאילו לא קרה שום
דבר לעולם, שהכל עומד.
לקחתי מהמדף ספר על מדיטציה וכד', התחלתי לקרוא אותו,
כשסיימתי, רציתי גם אני.
לקחתי נרות ושמתי בכל החדר והדלקתי אותם, נר אחד כחול ממש
לידי, שמתי במערכת אלאניס מוריסט ואכלתי לי שוקולד, שוקולד
טעים.
לפתע להבת הנר פיצפצה, ושוב, ושוב..התעלמתי.
הלהבה כחכחה בגרונה, התעלמתי.
"סלח לי?", היא שאלה.
"שתקי!", צרחתי והורדתי לה כאפה, קצת נשרפתי.
"בן זונה..", אמרה מתחת לשפתיה, שהיו..איפשהו.
לטשתי בה עיניים, היא לטשה בי חזרה, הייתי בטוח שיש משהו מוזר
בקטע של הלהבה, אבל לא יכלתי להגיד מה.
"מה אתה מסתכל?", היא אמרה בקול מעצבן קצת.
"אסור?"
"לא"
"אז?"
"טוב!"
"מי את?"
"אני פליים ואתה?"
"אני איתי!"
"יופי..יופי, אתה לא שווה."
"לא שווה?"
"זאתי שהייתה פה פעם, רוני או משהו, היא הייתה שווה! ניהלנו
שיחה מעניינת."
"אוה."
"אז?"
"אז..אה!"
"אה?"
"אהממ, אני עצוב..וזה"
"אוה, נכון..חברות שלי סיפרו לי שאתה עצוב, מניאק, אבל
עצוב.."
"ו?..", אמרתי בניסיון לנער את עובדתי כמניאק.
"יש לי עצה להביא לאנשים טובים כמוך, בערך. לא.- אבל לא משנה..
בשביל שלא תהיו עצובים וכד'.."
"שהיא?"
"שלב רגלים בצורה מזרחית ותעצום עיניים!"
"אני לא גמיש ממש ו..יש לי דלקת.."
"תעשה את זה לעזלזל!", היא אמרה הפעם בקול מרושע ונמוך.
"טוב", (בתוספות 'גלופ' גרוני).

נשמע שריקה ולפתע נכבתה המוזיקה, שמתי קולות של פעמונים
ועלים, אוי אני זוכר את הטיפול הזה בבית משוגעים, זה נחמד
דווקא. חייכתי.
"דמיין לעצמך עולם משל עצמך, עולם יפה..עולם איתיי..עולם
טוב..עולם מושלם ומגניב וגזעי. בשבילך.".

התחלתי לדמיין. שמיים בצבע תכלת של יום, אבל עם כוכבים וירח.
דשא ירוק, לח. עצים, פרחים, ציפורים כתמתמות בצבע הלהבה...
רוח... דמיינתי את עצמי יושב בעולם משלי, מסתכל על
הכוכבים...ממש נתתי לרוח להעיף את שערי.
היה לי כל-כך... נעים, ממש כמו האונס מהבוקר.
כבר לא חשבתי על עצמי או על טל. לא חשבתי על הרבה דברים
מעציבים כאלו.לא חשבתי על כלום..פשוט נתתי למוחי להתרוקן,
הסתכלתי על הכוכבים... ואז באה, עם הרוח, ילדה יפהפייה, צהובת
שיער ומגניבה. היא החזיקה ביד אחד את הגלשן שלה וביד שניה את
בגד הים שלה, היא היתה ערומה. לא נראה שהיה אכפת לה שהיא בחורה
מושלמת ערומה מול זכר שלא שווה שקל, אבל היא פשוט התקרבה.

"ת'יודע איפה זה המקלחות?...", טל אמרה, "אהממ..?", היא חזרה
על עצמה.
היא היתה מוכרת לי ממש, לא ידעתי מאיפה.
"שלום..אני א.א.איתי", גימגמתי.
"אוה, אתה הבנזונה הזה שכותב עליי סיפורים וגונב לי דברים
וכאלו?!"
"אהממ, מה?"
"אתה..כן אתה!", היא התקרבה והצמידה את שדייה לגופי בצורה
כעסנית במיוחד.
"באמת?"
"כן, כן!, אני שונאת אותך, נמאס לי ממך, גם ממך וגם מהאתה
האמיתי!"
"אבל..אבל..אם את היא אז אני הוא?"
"בהחלט!", היא חייכה.
"אז אני לא ממש אשם.."
"נכון..אבל.."
"אבל כלום, איך נכנסת לכאן?"
"יש לי קשרים, קשרים..", היא חייכה שנית וגירדה בתחת.
"יופי..יופי, אני רוצה למצוא את הטל שלי וזהו!, עזבי אותי"
"לא, אני שונאת אותך כמו את איתי, הוא ירד עליי וכל זה ואני
יודעת שהכל מקנאה והוא בעצם היה מאוהב בי והוא סתם דפוק שלא
שווה, אני לא רוצה שום קשר איתו ובכלל אני לא מתאימה לו והוא
סתם עושה כאב הראש הילד הזה, חבל נורא עליו ועליי אבל מה לעשות
ככה זה."
"אהממ.."
"מה?!"
"כן, זה נכון..בהחלט נכון"
"יופי!"
"אז..", חייכתי לעצמי.
"למה אתה מחייך לעצמך, איתי?"
"אני?"
"לא!- הוא.."
"אה"
"אוה."
"כן?"
"תתקרבי שניה.."
טל התקרבה, לאט לאט וחיכתה למילות חוכמה או משהו, היא עמדה וגם
אני, שום דבר לא קרה.
"מה?"
"שקט!", צרחתי.
תפסתי אותה והורדתי אותה על האדמה, מעכתי את הפרחים האדומים
וכל הדברים הקיטשיים המגעילים האלו והחדרתי את הזין שלי בכיוון
רב לתוך הכוס שלה, היא צרחה בהתחלה, אחר כך בכתה כבר.
"אין מה לעשות...גם את איתם אה?"
"לאאא!!", היא צרחה.
"שקט."
המשכתי לדפוק אותה באינטיסיביות, מעולם לא עשיתי ככה, תפסתי
בשדיה וחייכתי, נהגתי בהם כבצק רך אשר יהפוך לעוגת נישואים
חייכנית עם בובת חתן וגופת כלה.
נשקתי לה מספר פעמים אך כבר התעלמתי ממנה, רק רציתי לדעת אותה
גם, זה היה כל חלומי בעצם, לדעת את טל.
מה ההבדל בין טל האמיתית שלי לבין טל מוזרה אחרת, היא בכל מקרה
היא, ובכל מקרה טל שלי מתה.
גמרתי, התנשמתי והתלבשתי, היא שכבה על הגלשן ובכתה, היא היתה 2
טיפות מים מטל שלי, ממש טל שלי, רק יותר עצובה ויותר מזוינת.
"זה היה טוב לך?"
"לא.."
"יופי.."
טל נעלמה, מותירה מאחוריה משהו שנראה כמו עשן... אך בעצם היה
רסיסים בצבעי כסף לבן
מבריק... כמו כוכבים.
פתחתי את עיניי, הנרות היו כבויים, וגם המערכת. נגסתי בקוביות
השוקולד וחייכתי, חיוך רשע ופראי, חיוך מסופק.

כאשר התעוררתי  קליל ויצאתי מהחדר של טל שמתי לב שאני בעצם
בתוך המשרד ההוא, המשרד שבו טל שלי (כנראה?)  הזדיינה עם האיש
ההוא. ראיתי את הגופה של ג'יימס חברה מוטלת על הרצפה ולידו
אפונה, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, פשוט המשכחתי- מה כבר יותר
מסובך מה שיש לי?.
הכל היה ריק אז החלטתי להתקדם בדרך אל תוך החדר הסמוך, פתחתי
את הדלת וראיתי חדר ארוך במיוחד, היו בו מאות או אלפי מיטות.
על המיטות שכבו מאות או אלפים של איתיים, נראתה פעילות רבה
שם.
כל איתי זיין טל אחת, כל טל הזדיינה עם איתי אחד, כולם חייכו
וכולם היו שמחים.
"שלום"
"שלום."
"מה הולך פה?", שאלתי את האיש שעמד בפינה האפלה.
"אה, כמו שאתה רואה- איתי, מזיין את טל. אבל הרבהההה", הוא אמר
בדרמטיות.
"אוה, מגניב, למה?"
"ככה, ככה זה"
"אה, מגניב..מה קורה פה?"
"זה דבר מוזר, אתה סתם איתי בין איתיים שמחפשים את הטל המתה
שאנסו להם, הכל משחק..מבין?"
"אה..כמו הסרט הזה.."
"לא, לא..זה באמת", הוא אמר וטפח על שכמי.
"אז..בטח אחת מהן היא הטל שלי, לא?"
"כן, כן", שלף במהירות.
"אז תביא אותה ואנחנו נחזור לאיפה שלא היינו ונאהב לעד
וכד'.."
"אהממ, טוב"
"אני אקבל אותה?"
"כן!"
"ואז נילך?"
"לא."
"אבל..!", אמרתי בטון מתבכיין.
"בוא אחריי."

לא ממש הבנתי מה הולך במקום הזה, משהו ממש מוזר, אני חושב
להפסיק עם כל הדברים האלו בחיים שלי, מה זה שווה את כל הבלבול
מוח הזה?- הכל בגללה, ועכשיו אני בכלל מגלה שזה בגללן, או
בגללו, או אני לא יודע..

עברנו באיטיות על מאות המיטות ומאות הזיווגים שהיו בחדר, בחנתי
כל זוג וזוג.
"אז..אהממ, זה התחיל איפשהו?", שאלתי.
"מה הכוונה?"
"ככה סתם יצרתם מיליונים כמונו?"
"אהה, לא"
"יש את הטל המקורית, ויש איתי המקורי."
"או..אני ראיתי אותה היום?"
"נכון.", אמר בהחלטיות.
"איך אתה יודע?"
"הכל ב'חיישן-איתי', הכל שם..ראית את המקורית, גם זיינת אותה!
זה שיא חדש, אולי אתה האיתי היורש."
"איתי יורש?"
"כן, אבל זה לא קשור לפרק הזה, עזוב."
"סבבה..אז.. אם היא הטל המקורית, שלפי איך שהבנתי..שונאת את
איתי המקורי, מי זה איתי המקורי?"
"לא אתה."
"אז מי?
"הוא..", הוא הצביע למעלה, לכיווני.
היי!, אני-הוא אמרתי.
"טוב, לא רוצה..עזוב אותי!, זה מסובך.", אמרתי.
"עזוב אותו..", האיש תמך באחד ממנו.
ביי..
המשכנו ללכת ולבסוף הגענו לקצה החדר, כמו שזה נראה, היתה שם
מיטה.
"אוי לא, לא!"
"כן, כן.."
"מה זה תגיד לי קליפ של לימפ ביזקיט? יש לי חיים!"
"זה המטרה שלך, שכב."
לא היתה לי שום ברירה, שכבתי, לפתע היתה עליי טל.

שנינו היינו ערומים, הסתכלנו אחד על השני מופתעים.
"כל-כך התגעגעתי אליך!", אמרתי
"גם אני אליך!", היא חיבקה אותי.
"אודרופ אודרופ..", הוא אמר וקרץ. לפתע יצאה מהמיטה מין יד
מגנטית ותקעה לי ולה בגב מין שבבי מתכת קטנים כאלו, לפתע
הזדיינו, משהו גרם לי ולה לרצות לעשות את זה, הרבה.
"אאאאנננייי מממזזזיייןן ההררבבהה טלל היוום!",  צעקתי לה בזמן
שניערתי את עצמי בתוכה במהירות של כמה כוחות סוס.
"גגגגםם אניי הררבבההה איייתיים!", היא החזירה.
"יופי!"
"אננייי אוווהההבבב אוותתךךך!"
"גגגםםם אאניי אוותתךךך!"
"סבבבה!"

כבר לא משנה מה היה לי, זה נגמר, כבר לא אכפת לי, אני מעביר את
כל מה שנשאר לי מהדאגות והעצבות למי שצריך אותם, לאיתי הבא
בתור שיבוא למיטה לידי שעוד מעט תבנה.
ובעצם אחריו תהיה עוד טל ועוד איתי ועוד ועוד עוד, בעצם העולם
הזה סביבי, סביב האיתי..אני כבר לא אני, אני אנחנו.
אבל אני יודע שמי שחשוב כאן זה המקורי, מי שאחראי על זה, אני
מקווה שלו גם יהיה בסדר.
אני מקווה שיהיה לו בסדר עם עצמו ועם טל המקורית, הטל ששונאת
אותו, אולי יהיה בסדר, אולי לא..אבל לפחות שלא יהיה רע, רע זה
לא טוב בדרך כלל, אולי היא תחזור אליו ותפסיק לשבש את כל הממסד
הזה של איתיים, אולי.