אל תקראו לנו חיילים,
לא בגלל הכומתות,
לא בגלל המדים.
אל תקראו לנו חיילים,
גם אנחנו כאן,
אחד אחד ילדים.
אל תקראו לנו חיילים,
נתנו לנו נשק,
אבל בתוכנו אנו מפחדים.
אל תקראו לנו חיילים,
אנחנו לא אותו הדבר,
כולנו שונים.
אל תקראו לנו חיילים,
ותקברו אותנו באותם הקברים.
אל תקראו לנו חיילים,
ואחר כך תשנו את שמנו לחללים.
אל תקראו לנו חיילים,
לא רוצים להיות כאלו,
אבל חייבים.
אל תקראו לנו חיילים,
כולנו יחד על המדינה מגנים.
אל תקראו לנו חיילים ,
ותהפכו אותנו ליצור נורא ואלים.
אל תקראו לנו חיילים,
אם רק הייתה אפשרות,
את מדינו היינו פושטים.
אל תקראו לנו ילדים,
כבר לא נחזור להיות אותו יצור תמים.
אם אתם חייבים-
קראו לנו אוהבים. |