|
בין שבילי הזמן שלך
אני עומדת בשבילי אהבתי
ופחד שוב נכנס בינינו
או רק ביני לבין עצמי
שתיקות עייפות של חוסר וודאות
פוגעות בך
אני מבינה
אך גם רוצה להיות בשבילך
נאמנה לעצמי...
שם בין קירות החדר
בנינו את מקדש חיינו
אני אוהבת אותו
בדיוק ככה
כשהשלווה עוטפת
את כולי
מפחדת כמו תמיד
שתלך או שאלך
וחדרנו כבר לא יהיה
חדרי |
|
|
ואז כולם מתו,
אבל כולם מתו
עוד פעם ועוד
פעם ביסורים חוץ
מיוסי, והיה לו
משעמם.
מתוך הצגת יחיד
בפרינג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.