|
איים של שפיות שוקעים
בתוך ימים של טירוף,
אני מנסה לחתור ומצליחה רק
להשפריץ לכל הכיוונים.
תזרוק לי חבל
או
תטבע איתי.
אנחנו נמסים זה לתוך זו,
נוזלים על הרצפות המלוכלכות
של ההיסטוריה שלנו;
כמה פעמים כבר דרכנו עליה
וכמה עוד נוסיף
לדרוך.
אני כלואה בעולם שאתה יצרת
כמו בקורי עכביש
הזרועות שלך כרוכות סביבי
ואני מפרפרת
לברוח
לברוח
(ואתה לא עוזב, ואני לא
באמת נלחמת.) |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.