יום שישי על אופניים, ככה אני חוזר, ככה בדרך הביתה...ככה באחת
בלילה סתווי שכזה.
כי בטעות כשהשארתי אותם שם, טוב לא ממש במתכוון, כי כשקשה אז
לחזור משאירים אותן מאחור,  ואולי סתם ידעתי, כי היום זה
מתאים.
יום שישי על אופניים, כי האח אותו לקח, כי לו יש חברה, לו יש
אותה.
כי מחר יש את המסיבה, כי שבוע הבא הוא מתחתן, השלישי משלנו,
ההוא שנשאר מאחור, ההוא שמחר נדפוק לו את הראש.
כי מתחתנים פעם אחת " ותשתחרר כבר ומחר אתה לא נוהג", כרמלו "
מבשר"
עם חצי שאכטה בפנים ונימה כזאת רגועה, כי הפעם אין לו לאן
לברוח, מקובעות לא גרה מחר בלילה רווקי נוסח פוסי קט חרמני
שכזה...
כי הרוטינה כמעט אותו דבר, כי יום שישי כבר לא אותו הדבר,
כנראה שהתבגרנו, כנראה שכבר אין לאן לצאת עוד, כנראה שזה בגלל
שזה רק שנינו,
הסרט מספר שם על שני אחים, שתמיד חלמו, מין שאיפה להצלחה, עם
הרגשה כזאת שקיימת, שיום אחד זה יקרה,
כי בטח שזה קורה רק בסרטים, כי המשפט " כסף הולך לכסף " בדרך
כלל תמיד נכון, כי בסרטים הכל ידוע מראש, אז למה בכלל לראות
סרטים שהסוף כל כך ידוע...
כי אנחנו פשוט ממשיכים להביט, לוודא שהאמת נכונה, להביט בזה
מקרוב ואולי להבין שבטח עוד כדאי להמשיך לחלום.

יום שישי על אופניים, כבר בדרך הביתה, בשכונה הישנה, שם הכל
ריק, רובו צבוע שחור, רוח קרירה מלווה את הדרך, כי קל להריח
שהוא מגיע, עוד יותר קל להרגיש שהוא מתקרב,

כי בחורף לפעמים עצוב, כי בחורף אסור להשאר לבד,,,
הנוסחא תמיד עובדת, תשאלו את כולם, הצצה קטנה מתחת לשמיכה
להרגיש כמה שזה חם, כמה שאתם בטח רוצים להיות כבר שם...

כי הדרך פתאום די רגועה, הפנסים מאחור כבר לא ממש מעניינים, רק
משחקי עיניים שיגיעו בטח מכיוונם, מתוך מהירות מבט עיניים בוחן
ועד לרגע המחשבה שתצוץ בטח ואפילו ודאי.." כי מה הסטלן הזה
בכלל רוכב על אופניים במין שעה לא מוגדרת שכזאת, במין דרך
חשוכה ולא הכי קשורה שכזאת ?, במין יום שישי סתווי שכזה?
והיא מתקשרת לשיחה מדהימה, כי לבסוף אחרי הכל היא גם מבינה.
דמות הידיד הישן חוזרת למרכז הבימה, המאהב העתידי נזרק בבושת
פנים, בהצגה הכי טובה בעיר, המסר עובר.

לילה על אופניים לפעמים גם יכול להיות מעניין,
לילה על אופניים יכול להיות מסקרן.