אז איפה נשב עוד כמה שנים, ועל מה נביט מבעד לאישוני העיניים,
ילדים שמתרוצצים לנו בין הרגליים, או חתולים שפוקדים את דלת
הכניסה,
אותם פנים בדמות גוף מחבק שישכון במיטתך לילה אחר לילה, או
פנים מתחלפות בצבעי שיער שונה.
כי יש כאלה שעוד מוטרדים מהזמן שחולף, יש כאלה שעדיין מאחור,
וכאלה שמלפנים,
יש כאלה שרצים די מהר וכאלה שלוקחים הכל בצעדים איטיים עם מבט
הצידה,
לנשום עוד קצת אוויר.
כי אולי תתחתן ואולי לא.
כי אולי גם תתגרש לפני שתגיע ל-40 (הסיכוי דווקא הולכים
לרעתך).
כי במקרה הכי גרוע, גם לא תמצא אהבה, שלרוב כולנו עדיין
מחפשים,
ואולי גם תהיה מאושר לבד, כי כזה אתה פשוט,
כי כמה שלא נהיה שונים, וכמה שלא נביט דרך עיניים שונות, דרך
עולם של מחשבות צבעוניות ככל שיהיו,
וכמה שנפרוץ את דלתות העולם עם אינספור המנעולים שיכולנו לנעול
בעצמינו.
מגיע אותו רגע מיוחד, אותו חשבון נפש שמגיע לבטח איפשהו במהלך
הדרך.
אז איפה נשב באותו חשבון נפש, ומה בכלל נוכל אז לומר על
עצמנו?
כי תוכלו לומר באמת ובתמים: "אני מאושר"??? |