הנקמה הטובה ביותר היא הצלחה וכבוד עצמי

לירוק את הדם. ולנגב את הפה...
להגן על הפנים... שייראו יפה...

לנסות להתרומם מהרצפה...

להתעלם מההשפלה, מרימה את הפנים אבל אתה עדיין
עם אף בעננים...
אני מטפסת אליך...
כמעט מגיעה ....
עדיין מתביישת עדיין נבוכה...

כולי חבולה... מדממת, כבר לא רואה...
מדשדשת את דרכי בחשכה...

לא מצליחה להתקדם עוד...
אני תקועה, אל תשמח עדיין!!!!
עוד לא נטפה ממני טיפת זיעה...!
את הדרך רק עכשיו התחלתי...
כדאי לך לברוח!!! כי איתך עדיין לא סיימתי...

אתה עוד תשפיל מבט!!! אני עוד אהיה בגובה שלך, אם לא יותר...
אני אגרום לך להצטער...
כי לי נמאס כבר לוותר, על מה שמגיע לי כמו לכל אחד אחר...

על כבודי שרוסק, על דמעותיי שנשפכו ללא מנוח,
על לילות ריקים מאהבה,
על רגעי פחד של נטישה,
על סיוטים וחרדה ושוב,
הכול בגלל שאני אוהבת אותך...

גוף שעייף וכאוב, מתחנן ולמנוחה!
תתפלא שאני כבר מזמן לא בוכה!
הלב הבריא והשלם שרק אתה אליו ניגשת
התלכלך ומכוער...

בוכה אני, על זה שכבר מאוחר...

אני רואה רק את השקיעות, לא זוכה לראות זריחות יפות...
מרימה את היד, צעד אחרון לפסגה שבא אתה יושב, מלוכלכת ובלויה
כבר פחות כואב הלב אבל עדיין עצובה...
עכשיו שאני כבר לא בגובה של נעליך... אני עומדת על שתי רגליים
מצולקות...
אני פצועה וחבולה מכוערת ומזיעה!
אז אנחנו באותה קרקע. ויכולים לדבר, יש לי עצה חכמה!
כדאי לך להתחיל לרוץ לפני שהנקמה מתחילה... ונחש מה הבנתי...

שאפילו בתחילת הדרך הייתי הרבה יותר חזקה ממך