רינה בר מימון / הטבע ואני |
שורשי תקועים עמוק באדמה.
טיפחתי את עצמי מאות שנים כדי שענפי יגעו כל כך גבוה.
אני עץ עתיק, יפה מכל העצים שסביבי.
עץ בריא אני, וגוזלים נולדים בעורפי.
אוהבים מתנשקים בצילי, ופרות מתוקים גדלים בי.
אני עץ עתיק וגאה.
ואז באת, ומסביבי בנית חומה.
הרעלת אותי, וענפי קרסו.
העצבת אותי, ופרותיי נפלו.
בודדת אותי, וגזעי קרוב וחלול.
אני עץ עתיק אבל הרוס.
לקחת את הכל, ואני ערומה.
אני הטבע.
אני עץ.
ועכשיו אני בוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|