ששת שצ / בדידות |
עכשיו כשהשמש שקעה
וארגמן אחרון נעלם .
שחף בודד מאיץ בכנפיו,
כבר אין חופמים על הקו.
שקט של אין סערה,
דממה של ריקנות,
והכחול שהשחיר באחת
כאילו תהום פעורה.
נצנוץ ספינת דייגים מתרחקת,
מותירה את הבדידות,
סגורה בתוך חלונותיי המוגפים,
בשמים כבר לא נוצצים כוכבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|