מרפה את גופי לפני שיקרוס ונותן להכל להמשיך. לא מסוגל עוד
להאבק במציאות מלהגיע, עוצם עיניים עייפות, שחוקות וחורקות.
אולי היום הן תזכנה לראות חלומות...
הרצון של לכתוב את גורלי מחדש דהה, עייף אני מללחום בבלתי
מנוצח.
חייב להשלים עם האובדן, עם האסונות ועם חיי שהיו יכולים להיות
אחרים. יפים.
את, שפשוט באת, בלי לדפוק או לבקש. את, שרק שאלת את שמי בלי
להגיד מי את באמת.
את אותה האחת שנכנסה בי. את, שבכל חוצפתך היפנטה אותי.
כמה שנים טובות נלחמתי במחוגים, ניסית לשנות ולהקדים, הזמן
שהיה האויב הכי גדול שלי גרם לי להבין, אהובה שלי. לא אחפש
אותך עוד, כי את הלכת לך לעולמך, בלי לשאול או לרמוז, בלי
להודיע מראש, בלי לקחת בחשבון שאני לא יכול בלעדייך, בלי לדעת
שאת אהובתי.

כי אני בלעדייך אהובה, אני לבד. לבד אני בלעדייך. בלעדיך לא
מעניין. רק רוצה את שפתייך. בלעדייך כבר זמן רב. רק רוצה את
חיבוקך לעד, כי אני בלעדייך מזמן לבד...