02.06.2006


מה רע בשטיפת כלים
אם היא מסייעת לי בבריחתי מן המציאות?
ומה רע בהליכה לים ללא חבר?
מה רע בהתעסקות מקרמה מתמשכת,
כל עוד היא מרגיעה אותי
ומה רע בשינה שצוללים אליה?

מה רע בהם?
הם מדאיגים?
האם זה התלם המורגל בקרבינו
שהאדם צריך לשמוח לפי שעה?
או האידיאל להספיק 2X  ביום?
ואולי אם אלך לים לבדי
אני עלולה לטבוע ולא יבואו לעזרתי?
האם בכך הדבר?

מה רע בלהיות לבד?
אני מעדיפה לטבוע בים.
מעדיפה אני את הטביעה ב-לבד
מאשר לטבוע בעולמכם המדכא.
בעולמכם אין נחת.
עוד לא הספקתי להשיב לי
את נשימתי המסודרת מהגל הקודם,
וכבר גל חדש מכה בי במלוא העוצמה.

ומה רע בגלים?
אין בהם רע.
לא בגלי הים.
ואלו גלים הם לא של הים?
גלי האדם.

ומה רע בגלי האדם
אם שמם לקוח הוא מגלי הים?
שהם לא טבעיים כמו הים,
ולמרות זאת, הם גבוהים פי מאה,
ומביסים פי מאה,
ואין לי רצון להתמודד מולם.
עייפתם אותי.
משכתם, סחפתם
לכיוון אחד, השהייה קלה, ואז מיד שוב אחורה.
וכל זאת בליווי קצף.

ומה רע בקצף?
אין בו רע.
לא בקצף של הים.
זה אפילו משמח אותי.
שכן קצף האדם, קצף הרברבנות,
הפטפוט והצדקנות,
הוא שרע. רע לי.

ועל כן, אשוב לים לבדי בשנית.
ובשלישית, וברביעית
אך לא אוסיף לפסוע על החול שלכם,
ולא להירטב בקצף האדם.
ולא להיענות אל זרמי המים שאתם מזרימים,
וגם לא אפול בכניעה מול הגלים שלכם.
גלי האדם.
ומה רע?
אין רע.
ככה טוב.