ד. ש. אלמוג / תלויה באמצע |
ורק אני נשארת.
כולם נופלים,
ורק אני עומדת,
באמצע השדה, בודדה.
החיים עברו,
ועכשיו רק מוות.
ואני תלויה באמצע,
לא חיה, לא מתה,
בתוך עמק צלמוות.
ועכשיו אני עומדת,
מחכה לקשת בענן,
למישהו, שייקח אותי מכאן,
אני לא מתה, אני חיה!
באמצע השדה בודדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|