ובלילות שקר לי
אין מי שישמע את צעקתי
מדברת לשמיים
אולי הוא ישמע את תפילתי


ובלילות שקר לי
מסתכלת לירח אולי משם תבוא נחמה
הוא נראה כל כך יפה הלילה
כמו  אש ומסביב הילה
ואני בוכה ומתבוננת
ושוקעת בגעגועים
לאחד שלא יודע
על רגשותיי האבודים

ובלילות שקר לי
עושה חשבון נפש עם עצמי
השעון מתקתק ומעביר את הזמן
שואפת אוויר נושפת עשן
מתי אני צודקת היכן אני טועה
למה אני מסתבכת וחוזרת לאותה השאלה

ובלילות שקר לי
אני לא משלימה עם המציאות
מנסה להרחיק את הבדידות
ורואה
שהדמעות עדיין יורדות
התפילות לא נענות
ועדיין קר לי בלילות