אדם חי במציאות בין ירח לשמש
חי במציאות ונסחף אל הים
בגלים יש עצבות מלוחה וצורבת
בין שפל לגאות, ידע טעמם.
בגלים יש עצבות מלוחה וצורבת
הם רוצים לעלות ולגעת בשמש
אך השמש יוקדת במרומי השמים
אל הים היא יורדת, רק בשעות הערביים
בתוך ים המציאות היא שוקעת כל ערב
מפנה מקומה ללבנה הזוהרת
הלבנה מביטה בה בקנאה ממרום
כה רוצה היא לרדת אל הים ולשחות
אך כוכבי המרום השוכנים לצידה
"אל תרדי אל הים!" זועקים לעברה
הן הים לך שולח אותות אזהרה
לא לשווא נחשוליו מגביהים בסערה
ממרומי הרקיע הביטי אליו
לעולם לא יגיע אל קצות קרסולייך
הניחי לשמש לשחות אל לב ים
בטרם ישחיתו גליו את פנייך
בגלים יש עצבות מלוחה וצורבת
הם רוצים לעלות ולקטוף את אורך
אור קטן וזוהר שנתנה לך השמש
את גלי העצבות בתקוות ממלא. |
