נסעת לניו יורק
ברחת
אמרת שאת צריכה להימחק
שתקת.

היה גיהינום בחודש האחרון
לילות ללא שינה
חיים כאן מתוך שיגעון
כולי אחוז אימה.

לא מהמוות אני פוחד
אלא מהדמות שבמראה
פעם הוא היה מורד
היום הוא סתם חלאה

כשאני מצליח להירדם
אני קם עם תחושת אשם
שולח גלויה
לוקח גלולה
מדליק את המכשיר
רואה פרסומת לאיזה תכשיר.

ואת רחוקה
דמות בתמונה
אשה עם תפוח אכול
מבקשת ממני להחזיר
את הגלגל המדרדר
את הזמן הדוהר
את החטא המהדהד
את אור השמש ששודד
אותך, אותי.
שלוקח ממנו את הטירוף
ועוטף אותו ברחמים.
בעצם, כולנו אשמים.