מאז ומתמיד מעסיקה את כל בני האדם שאלה אחת ויחידה, איך
להתייחס למין השני? להיות נחמד או לא להיות נחמד? להיות מניאק
או לא להיות מניאק?

אני אגיד לכם את האמת?
ממש הופתעתי כשזה קרה.
ממש לא ציפיתי לזה, אבל תנו לי להתחיל מההתחלה...
לפני חודש בערך היכרתי בחורה מקסימה ומדהימה.
היא שילוב מושלם בין יופי ואינטיליגנציה.
בתחילת הקשר היינו נחמדים וחמודים זה לזו, אבל משהו שם נעלם,
פשוט כך, והיא נהיתה אפטית אלי כשאני המשכתי להיות נחמד.
התייעצתי עם ידידה טובה שלי - מה עלי לעשות? והיא אמרה לי כך:
"איתוש, תקשיב, בנות צריכות רוע! צריכות גבר שיגרום להן לעבוד
קשה!"
ישבתי, חשבתי ואמרתי: "יאללה, נלך על זה..."
התחלתי לסנן אותה, ופתאום היא מתקשרת יותר, שולחת הודעות...
גם כשדיברנו זה היה באדישות ובציניות מוחלטת.
וואלה, מסתבר שהידידה שלי צדקה, וקצת רוע מסדר הכל.
אבל אחרי שהבחורה שהיכרתי אמרה לי שאני רע מדי אליה ושאני
מוכרח להפסיק, זה הפך להיות לי מוזר פתאום.
אז הפסקתי!
פתאום נהייתי נחמד, ואז היחס שלה חזר להיות כמו בהתחלה.
אוף, אין לי מושג מה אני עושה עכשיו.
ועכשיו אני תופס את הראש ושואל את עצמי את השאלה הגדולה
מכולן:
"להיות או לא להיות?"