אהוב ליבי, התרחקת מאוד
כה מהר, ועזבת ביתך
וכה רבו, הימים, הלילות
בם ימרר בעצבות ליבך.
אדמת הניכר כה צחה ונאווה
וזהובים אוצרותיה העשירים
אבל אתה תכסוף, לעבר הרחוק
לאהבה שלא תדהה לעולמים
אהוב ליבי באדמת הניכר
יש עושר ויש דמעות
כשפנינים מייפות ההוד ההדר -
הפנים בכעס מחווירות.
הדרך קשה ומלאת תלאות
ואורות העיר יסנוורוך
אזי פנה, אהובי לחוף מזרח
לאוהבים שהשארת אחריך
אהוב ליבי, ערפילי הערב
על הר ושפלה יורדים
שוב נא אהובי, אזי הקשב
אולי אז תשמע את קולי.
לקול שתשמע ודאי תתגעגע
מישהו שב במהירות רבה
אהובי, הו אהובי, הלא תשוב נא
לאחת שתמיד אותך אהבה |
