"ואיה-ומי השה לעולה?"

מדרכות שותקות אני לך
איני יכול
הצעקה להוריש
אני השה והמאכלת

ראי
הנה השדה
הנרקיסים מהרו לפרוח
רקפת כמו תמימה
כפרץ סער, משתאה

ראי,
שעטת נפשי חותם היא
אינה כתובה לצוואה
לא ליתן מנוח
מכוות כאב תמיד

שותק אני מתוך מים רבים
ציפור פצועה
גורלה נחרץ
ולא ממארב ניצודה
עצבונותיי רוכבים-דוהרים
סוס פרא בשמים

חוזר אני אל המדבר
-סלחי.