יצחק כהן אור / הוד מלכותה |
בשבילים נטשנו זה מכבר
חוזר ושב
פעם
חלון בך
רזייך פרושים לפני
נשמת מנדולינה רכה
היום,
איני רואה פנייך
גופך
נסתרות דרכייך
השנים נוקפות אהובה
שבילים בהם חבקנו
נעלמו
שדות בהם אהבנו
הפכו בטון ומלט
הים שלנו מתרחק
והחוף
שח בלוי ומזדקן
ולא תעתועים ראיתי
הוד מלכותה
אהבתינו
אינה בטוחה בכסאה
עורי ילדה
מניח אני מיתריי לפנייך
למושבנו נכון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|