|
פעם
פעם הייתי עץ
פריו בעתו
פריחתו מדהימה
עלוותו ירוקה, ירוקה
את חיי פרשתי עליך
כטלית
זר ניגונים
חמנית ענק להאיר
צבעים ועוד צבעים
חרש לקולך הקורא
בדד בתוך ההמולה
חסר תפילה
נטוש התגלות
- נושרים העלים
היום,
געגועים
גדוע
שבבים לשרפת זרים. |
|
|
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)
ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.