|
עוד רוחה רודפת אותי
ולא מרפה
כבר מאותו ערב ראשון
בו
כשהבטתי בתלתלי הבלונד
ראיתי דווקא
את הזהב בין רגליה
הנפערות
של סטון
כמו יצאו דחופים קציני תשוקתי
לתור צייד
צופרי בשרי מרעימים
כמו חיים להם משלהם, עצמאיים
יצאה יונתי לתור אדמה
חזרה
גם חזרה.
(חמין לשבת קרה) |
|
|
המממ.
הרגע ראיתי
סלוגן שנראה לי
מוכר מאיזשהו
מקום.
ואז הבנתי: אני
כתבתי אותו,
בשעת לילה
זדונית ומאוחרת.
הדבר היחיד שעלה
בדעתי בנוגע
לעניין הוא: "מה
לעזאזל
חשבתי?!?"
זאת שלא הולכת
לכתוב יותר
סלוגנים באמצע
הלילה.
אופס.
יום ג', 2:00. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.