חברתי להמיית גופך
באתי למעגנייך
הפלגתי ארכה ארכה
עתה,
מפרשיי שטוחים לפנייך
דגלים לבנים
כיונה מסולק ביד אלוהים
צל ואהבה את לי
בחמדתך
הרתעת נינווה מהרסיי
סבוני גם סבבוני
ואת
נווה לי

באתי אלייך
עיר פרזות היית לאוני
סבבתיך שבעה
לשובעה
כל מחמדייך היו לי עדנה
ולא שלחתי מרגלים
ארצך
שפעתה
מנחה פרושה לפני
מתת
לי

בי נשבעתי
לך אני
ידיי חולקות כאב תענוגייך
מברך אני
כל ערגתי אצורה
דרור משולח
נתתי
בך
כל מראותיי אצרתי
תרמילי השחוק, אבני היקר
צבאות גלי מותניי
תמורה בבשרך
אני העבד אוהב
שבי בגופך
א
ת

לי.