|
באמצע האחו
עשרות עולמות
בקופסאות
זמזום מושבות
העפות אל ים הפרחים
ומטושטשים נעקצים
עולם אחר
ואני מרחף בחליפת חלל
ואיך תאמרו כי אני מדמיין
לא אעיז להורידה
וכי אתם?
כבר טעיתי פעם אחת
ועשרות עוקצים נתפסו
בשפתיי בקרקפתי
בגבותיי ובאפי
וכמה ימים עין ימין
הייתה קרובה יותר לאוזן
מאשר לרעותה, והאף
ליצני על אף
שאין זה מצחיק כלל
ולא נעים לומר אבל
דמיתי לתאילנדים הפועלים
אך הם בוצרים
ואני רודה
הכוורן הזקן מתרשם
מפריחת האזוב
מפני שהוא מופיע אפרפר
וצנוע וחוצמזה
"הוא פרח דבש טוב"
שנואים גנבי הבקר
והכוורות מהרי חברון
כל השנה
ברי מזל יותר
השרקרקים
אותם שונאים רק בקיץ
וחוצמזה הם יכולים לעוף
ואני תמיד אוהב
- "אז, במה אתה עוסק?"
- "אני כוורן"
- "אוי"
- "של דבורים..."
- "אההה!"
האקדמיה ללשון החליטה
לקרוא לו "דבוראי"
ולמרות שזה יכול לחסוך
מספר אי הבנות
הכוורן הזקן מתאונן
כי הוא עוסק במכלול
ריבוא רבבות הדבורים
ואינו מאחה כנף
של דבורה בודדה
שאינה אלא כלום
בזכות עצמה
אתמול הייתי אני בתוך כוורת
עם עוד רבים
שולחנות עץ קטנים
בפינותיהם תעודות פתוחות
ומבחנים שבודקים
האם אהיה ראוי לתפוקה
תמיד היתה לי ההרגשה
שיום אחד
יתחלפו היוצרות
הגזירה לא נוראה כל כך
חוסר הברירה היא
סיבה מספיק טובה כדי לשמוח
חוצמזה
יהיה לי לכבוד
לייצר דבש
השרקרק מכונה באנגלית bee-eater משום שנוהג לתפוס צרעות
ודבורים תוך כדי תעופה. הלהקות המגיעות עם קיץ חוגגות על
ריכוזי הדבורים העפות בקרבת המכוורות |
|
הלכתי
למסעדה...
הזמנתי צלעות
חזיר...
היה להם טעם של
צמר גפן...
פתאום זה הכה
בי.
אכלתי את מיס
פיגי!
בדקתי בתפריט,
וכן...
היו להם גם רגלי
צפרדע.
יעקב פופק על
ספת הפסיכולוג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.