יצחק כהן אור / מודה אני |
את
מודה אני לפנייך
מודה
את
על היותך
עימי
שדה תלתן רטוב בסוף החורף
מפגש זוהר
מריח את האדמה
בגופך
כוסי רוויה
מפץ
פסגות צמרת
עד דלא ידע
את
מקדש ומועד לי
עינייך היכל
גופך אוקטן רעבוני
את
אלוהים הופיע
ואני מפר כל נדריי
נפשי לעולה
רעם אביב
את
מודה
אני אמרתי
ארדוף אשיג -
והייתי לשלל
רוח היתה בי
אלה עינייך
כאן עיניי
ודמי לנפש דבש
לך
קבל שמים וארץ
על מזבחך
נוגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|