סתם כדרך אגב,רציתי להגיד מילה
משהו חכם,במחילה.
ופתאום הרגשתי,את עצמי כל כך קטן,
מול כל המילים שחולפות בזמן.

אז החלטתי לשתוק
          לתת לשמיים לדבר.
אם עוצרים לרגע, מקשיבים,
אז שומעים הרבה יותר.
זה עצוב להיות עצוב,אני יודע,
זאת לא אשמתי.
אולי פשוט אלך לי לדרכי
שמח בחלקי.

בטח את זוכרת,כשהיית קטנה
צחקת מכל דבר קטן,לא היית צריכה סיבה.
ועם כל הרעש,אחרי כל השנים
שכחת,שהאמת היא בדברים הקטנים.

אז החלטתי לשתוק
          לתת לשמיים לדבר.
אם עוצרים לרגע, מקשיבים,
אז שומעים הרבה יותר.
זה עצוב להיות עצוב,אני יודע,
זאת לא אשמתי.
אולי פשוט אלך לי לדרכי
שמח בחלקי.