יצחק כהן אור / את שדות לי |
פורצים גדר
משתלחים
שמש בגופך
בואי אלייך
בגופי הלאה
קודח
אבטיח קר בקיץ
קוצים אני
חרב בשפתייך
כולם
כולם
את
שאהבה נפשי
משתרעת למעני
פלג זורם
למדבר
ובאתי אל חופייך
כולם
אני הצרוב בברזל,
כאביי -
מנחה לך
ואת
זמורות נווה
עסיס פרי בשל
את שדות לי
בגשם חסר
בית משתה
לצמא
את
את
היי, אני תופס גל
כמו מעולם מעולם
ממש ממש
לא גרתי כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|