אנה בבקין / רחמים עצמיים |
אני שונאת אותה מאוד.
הדמעות מפריעות לי לחיות,
אבל העצב מאיר את לבי.
אמנם
זה מעומעם,
לפחות לא אפול כמו מקודם.
נארגן תאונת עבודה
במשמר האזרחי,
עם הנשק שלו.
בטעות.
במוחי.
רואה אנשים,
לא מאמינה
שאנחנו אותו זן.
אני רוצה לצעוק לך,
ילד מסכן, זה עניין של הרגל.
היא לא אוהבת אותך.
הצילו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|