אם יש דבר אחד שלימדת אותי, זה לכבות את הסיגריה עד הסוף.
לא להשאיר ענני עשן קטנים שנכנסים לך לעיניים וגורמים לך
לבכות.
אני מדליקה סיגריה, שואפת משהו מהמקל הזה, ואני לוקחת לריאות.
כמו שלימדת אותי, ומה שהבנתי בגללך - לקחת ללב זה לא טוב.
אני מוציאה כל מה שנמצא בתוכי - כל חתיכות השיברון, כל האויר,
כאילו לא אנשום יותר רק כדי לחשוב על הדברים החשובים.
והדבר הבא שעולה בי הוא הסיבה שלי, זה כבר לא אתה.
אם יש משהו שלימדת אותי, זה שדבר לא נמשך יותר מדי זמן, רק כדי
שנעריך, רק כדי שנדע.
זה לא הסיפוק שבעניין. זה התהליך, זו ההתנסות, זו הציפייה.
זה לא באמת בשבילך. זה לא באמת אתה.