איך זה לחיות בעולם בו זיכרונות מסרבים להימחק?
אתה שוב שותק.
כך נחרטת בזיכרוני
ישבת אז ימים ולילות מול מסך מרצד
ומאחוריך הקיר הגדול
וכתמי תמונות חקוקים בו תחת צבעי היסוד המתחלפים.
חיפשת אז את עברך, החומק בין הצללים
לפתע עלה זיוף הכינור, המוסיקה התגברה
על כל מכשול, צעקת אישה נשמעה כחלום בלהות
ואז הגיח היצ'קוק, ובידו המצלמה
או שמא היו אלה החיים שלך?
והדמיון תמיד יעלה על כל מציאות
והפחד לא יאפיל על הצלילות
ואתה עוד שואל ושואל שאלות
לבטח ימצאו אותך ביום מן הימים
תשובות
מתוך הסדנא ה- 62 כאן בבמה. מחווה לסרט "הוידוי" של הבמאי
והגאון רובר לפאז'. |
