ראיתי אותך שוב בסרט וידיאו ישן
רוקד לך שם עטוף רק בחיתול,
מוליד מעצמך את הרצון הבוער לשרוד
בסביבה עוינת
כמו חיה צעירה מנוקדת על רקע פסים,
צבעי ההסוואה שלך אינם נכונים.
מופתע וסקרן, משהו דוחף אותך מבפנים,
לטפס גבוה יותר בשרשרת המזון.
לרגע אתה קופא בפה מתעוות
מגלה את הייאוש, את אזלת הנפש וממשיך.
על פי צו ביולוגי
שדהה במשך דורות.

צו -
כמו דף שהתקבל ממכונת פקס
שהולך ואוזל בה הדיו:
ההוראות מטושטשות, דהות.
ייתכן שמשום כך אתה לא מצליח לעוף
ונופל.

סביב מעקה הגג,
רישומי גוף מהירים של הרולד רובין.
אתה מתכונן להופעה קצרה שמוזגת יופי לקנקן
שאתה רוצה שיסתכלו בעירומו,
כשהוא מדבר לאט
בשפת התנועה של קרויצברג, ולנטינו וסנקאי ג'וקו
כמה גלים רכים עוברים בזרועותיך בעדינות,
מתהפכים כמו מעיל שנלבש על צד שמאל
בטנתך נחשפת, מבריקה ממשי ורדרד
תינוק פגיע
זז בגג.
האבולוציה משלב הכריעה, לזחילה, לעמידה מהוססת
עושה לפעמים סיבוב פרסה.
אי אפשר להספיק את הכול בגלגול אחד.
והתנועה איטית, לעתים לא נראית, בקושי מורגשת.

לא ידוע מי צילם את סרט הוידיאו הישן הזה
על הגג אי שם בדרום העיר.
"לך מכאן, לך תרקוד על הגג של הבית שלך,"
השכנה מאיימת לקרוא למשטרה.
לא מזיז לך.
האם נראה פתאום שוטרים מתפרצים לסרט,
וזה יהיה שילוב של ריקוד בוטו עם סרט פעולה?

פול סיימון, שאתה דומה לו כל כך,
שר על חמישים דרכים לעזוב את אהובך.
אני מכירה לפחות חמישים דרכים לשים קץ לחייך.
בסופו של דבר, גם אלה שמדמים לעצמם נסיבות טבעיות
עושים זאת,
בלי להודות בכך,
כל מוות הוא חראקירי.



(לזכר אלון בן משה - 1960-2003)