|
הראש בעננים אבל הרגליים מושכות לקרקע
מחשבות בשמים, וגוף שרוע ארצה
קשר של מטוטלת
ואהבה של עכבר מאובק
מכין סלט כל יום
ונחתך. סתם כי רק
רציתי להרגיש כאב אמיתי
ולא אחד שנבע מכלום.
והמרכבות מזמן לא פה
ואני עוד מחכה.
אולי הדימום יפסיק מתישהו... |
|
|
בן לאדן, מה
לעשות, יוצר
אצלי הרבה יותר
אמפתייה מאשר
ג'ורג' בוש
הקטן. תודו שגם
אצלכם.
ככה זה עם
תימנים.
אחד בוש ונכלם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.