[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אגם ענקית
/
מורה מחליף

הלילה חלמתי שני חלומות

באחד מהם אני שוב
סייע בבית ספר לחינוך מיוחד
שנמצא בתוך פארק נופש מלא בריכות מים
נראה לי שאני מורה מחליף

אחד הילדים בכיתה שלי
עושה משהו אלים
(נראה לי שהוא מכה ילד אחר)
ואני יוצא מהכיתה כדי לקרוא
למנהל בית הספר

כשאני מגיע למנהל אני מגלה
שהוא בעצם
מי שהיה מנהל בית נספר התיכון בו למדתי

משם הכול מעורפל ואני לא ממש זוכר כלום

בחלום השני אני נמצא בבית שלי
עם מי שהיא שבאה לבקר אותי אתמול בלילה
ושראתה אצלי פורנו

אני זוכר שבשלב מסויים אנחנו יוצאים מהבית
לטיול קצר
וכשאנחנו חוזרים
יש שלושה אנשים ליד הבית שלי
שני גברים ואישה
והם מנסים להיכנס אליי הביתה

הם מבינים שעליהם לברוח אבל אני
והבחורה עומדים בדרכם
אני בנחישות
והיא סתם כדי להיות אתי

במהלך הבריחה נוצר מצב שהאישה
שהתלוותה לגברים
חונקת את הבחורה שאתי
ואני מנסה לשחרר את הבחורה
וכל מה שאני מצליח לעשות
זה לגלגל אותה
במורד גרם מדרגות
גדול למדי

כשהיא מסיימת להתגלגל
ברור לי ולבחורה שהיא מתה

הבחורה רוצה לברוח ממני וללכת משם
אבל אני מנסה לעצור בעדה

ואז התעוררתי




תת הכרה נפתחת כמו
מניפה
של בחורה מינית צעירה
שלא יודעת
אם היא אוהבת נשים
או גברים
אבל פוחדת גם מאלה וגם מאלה
באותה מידה



ישנתי הלילה בלי שמיכה
ובלי חולצה
כדי לא להזיע את עצמי
על הכרית

מוקדם בבוקר
התעוררתי כי היה לי קר
ואז סגרתי את התריס הירוק
והתכסיתי
בשמיכה

כשנרדמתי שוב חלמתי את החלום
שבו פורצים לי לבית
ואחר כך במקלחת
שאלתי את עצמי
אם החלומות האלה הם בגדר אזהרה
או שהסמים עושים אותי פרנואיד
יותר מבשיגרה





יש סרטי פורנו שמנסים
להעביר לך מסרים ברורים

אתמול ראיתי סרט שבו
האישה שיחקה דמות ילדה
כדי לספק את הצורך הפדופילי
הרדום
שנמצא אצל כל אחד מגברברי העולם
בכמויות

היא ישבה עליו כמו
שילדה יושבת על אבא
והיא הייתה מגולחת
ושמה אצבע ילדותית בפה

אפילו כשהוא גמר לה בפה
אפשר היה לראות
שהיא מחייכת חיוך של ילדה שקיבלה
מה שרצתה

אני רק יכולתי לדמיין
את סרטי הפורנו שהייתי מביים

כמה הם היו אחרים
מבחינת המוזיקה, האווירה, אבל בעיקר
מבחינת המסר




הילדים החביבים ממקהלת
רחוב ארצ'ר 111
שרים לי ש
חג המולד שוב כאן
ורוח עצובה מלאת כפור
חודרת את מעילי
ואני יכול לדעת בבירור
שהשלג השנה
לא יקפיא אותי
אתו

הילדים ממקהלת רחוב ארצ'ר
סיימו לשיר
וכל אחד מהם
לוקח את מחברת התווים שלו
וניגש אליי ללחוץ את היד

מקס, וויני, ג'יימס

הילדים כבר מתחילים להתפזר הביתה והיחיד שנשאר מנגן
הוא הפסנתרן הזקן השחור שלהם
שמנגן סונטת חג מולד ג'אזית עצובה
בזמן שהילדים עושים את המרחק
מפתח הכנסייה
לשכונות שלהם

(בעקבות שמיעת פס הקול של The royal tenenbaums)




נראה לי שאני משתנה
כי כבר חודשיים
לא כתבתי שיר עזוב מלא חרדות
על אישה לבנה וריחנית
ואני אפילו לא רוצה לכתוב ככה

יותר מזה

אני אפילו לא מפחד מנשים יותר
ולא שונא אותן
רק רוצה בחברתן
ואפילו לא בשביל המין
למרות שגם הוא טוב




דיברתי אתך בטלפון וקראתי לך
משהו משלי
ואמרת לי
"שמע, אני בטוח
שכבר שמעתי את זה איפה שהוא
אתה בטוח שזה לא משהו
של מישהו אחר?"

המנגנון הילדותי שלי אמר לי לכעוס
אבל המנגנון השני
אמר לי שמה שאמרת זו בעצם מחמאה
כי אם אתה שומע מישהו אחר מהכתיבה שלי
כנראה שהיא מצליחה להיות דומה למשהו
או להזכיר מישהו
וזה דבר טוב,
אני חושב




בחלומי
עשינו סקס
על הרצפה הקרה
של הבית שלי
וקיבלת מחזור

ניקיתי את הדם מהר
ואמרת שאת מצטערת
שניקיתי אותו כל כך מהר
ואמרת שזה כמו
לנקות דם מזירת פשע

אמרת שזה כמו שנזירות מכבסות
את התחתונים שלהן
כדי להיטהר מהמיניות
המלוכלכת שלהן







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין כמו למות
במדים של צה"ל
עם תואר רופא,
כיפה על הראש
ואלוהים
כתירוץ.


ברוך גולדשטיין
מוצא נחמה
דמגוגית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/06 1:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה