ולו רק יכולתי, לדמיין לך שמיים צלולים במתווה כספית.
ענני סערה מפליגים בשוך נחשולי האפלה, נושאי אדוות זהרורית
הנאספים לתרועה אחת.

ולו רק יכולתי, להביא לך למגע רשפים עירומים המרקדים על גופך.
סצנת מחול תמים שלה רק התחלה ללא אמצע, הקושרת עצמה אלינו
בהעדר כל סיגים.

ולו רק יכולתי, לתאר לך קולות וצלילים במטווה המלטף את העור.
שמות נלחשים על שפתיים משכימות, רחשים עד אין סוף המתגודדים
בפני צינה מפשירה.

ולו רק יכולתי, לתת לך לטעום קורטוב אושר בתולי שהקיץ זה עתה.
נטול כל עכבות, רענן ורווי. התענגות חושים המפציעים מקרב חלום,
אחוזים יד ביד במפגש הנושק לחיזיון יקר ערך.

ולו רק יכולתי, לשכב לצדך, בפני דמדומי בוקר חדש הנרקם אט
מולנו... האם גם אז תסרבי לפקוח עינייך?!