היא בוכה את ההרים
את השקיעה
מנגנת שירים על דמעותיה
קולות מרצדים סביבה
היא תהדוף אותם בכאב

סהר מדמם בצבע סגול
יקרא לה לשוב ולבכות שנית
התמונה מתעכרת, מתכסה
נוף בעיניה לא ייראה שנית

היא תבכה
העלם יעמוד על כנו
היא תצחק
והכל יתרסק ויתפזר
אבק קסום כחול

היא בוכה את האנשים ללא שם
את הפרצופים הריקים
רוקדת ריקודים של מוות
עננים מרצדים סביבה.
היא תאסוף אותם בכאב.

סהר מדמם בצבע סגול
יקרא לה לשוב ולבכות שנית
העולם לאיטו מתמלא בשחור
האבק שוב ממלא את עיניה