לאהוב אותך אבא, זה ממש לא קל
אי שם בתוך מבטך אתה יודע עליי הכל,
אבל כשמנסים אתך לדבר אתה מסתתר במיליון עטיפות,
אבא, אימא , מאז שהייתי קטנה, תמיד היית שם במחשבה,
אבל לא היית לידי, התחבאת מהצל שלי.

ולחשוב שיום אחד תיעלם לי,
והגרוע מכל שזה יכול להיות היום, אולי גם מחר.
הדמעות נפלו לפני שעה, עוקפות בכמותן את הגשם שירד כאן
בכיתי עליך, בכיתי בשבילך
כל כך דאגתי, וזה לא זמני.

לשמוע את קולך זה כמו השמש שזרחה לדקה,
ולא, אני לא מגזימה.
יודעת, כל אבא צריך לאהוב,
אבל לאהוב אותך, אבא, זה ממש לא קל.

חושבת על כל הימים שעברו
היית עם ההיא וההיא, לא רצית לזכור
ואז אותו יום שנסעת רחוק, לא ראית את כאבי,
אף על פי שכאבך היה גדול משלי,
אתה צריך להבין, הייתי ילדה, חשבתי שזה בסיסי שיאהבו

ועכשיו אתה אתי, נשמע קצת מוכר
אבל כל דקה שאהיה אתך אנצור בתוכי
זה כמו לאגור זיכרונות קטנים, שלעולם לא ילכו ממני,

איך היום הראית לי אבא, איך לאהוב,
למרות שלאהוב אותך, זה ממש לא קל,
אבל הכי טוב.