|
אל תגיד לי שהלכת...
ושוב אני מביטה מבעד לדלת הסגורה
בציפייה שהיא שוב תיפתח ואתה תיכנס...
אל תגיד שלא ידעת... שהאביב הביא פרחיי געגועים אליי
אל תגיד שלא שמעת את צליל הסקסופון בוקע מחדר המדרגות
אל תגיד שלא ראית אותי שוב רוקדת את הריקוד האחרון...
אל תגיד שאתה כאן כשישנו רק הצל... הצל שלך
אל תגיד שתחזור כי תזרוק מילים כרוח
אל תגיד שיש אי שם גן עדן
ארצה לרוץ לשם מיד
אל תלחש בלילה לאוזניי שיר ערש
אל תחבק ואל תאהב...
אל תגיד שתצטרך ידיי בחורף
ואת גופי באמצע המדבר
את מילותיי בתוך המים להצילך בתוך עין הסערה
את עיניי אל תוך ההמון הגואה
את שפתיי לקראת לילה שילחשו לך שיר אהבה
אל תנסה לעצור את המרחק בין שנינו
באהבה כמו במלחמה לוקחים סיכונים
ואתה לקחת את שלך נסעת לך אי שם
לקחת את הרכבת האחרונה לצבא...
ואז הסיכון שנטלת פעל נגדך
ואל תגיד שלא ידעת... שלא תחזור עוד לעולם...
אל תגיד שלא חיכיתי... ואל תגיד לי לא לבכות...
העיקר שלא הבטחת... תמיד היית כזה
לא מפר את ההבטחות...
רק תגיד לי שלא תשכח את "שנינו"
ואת סיפור הקיץ של שנינו... הקיץ האחרון |
|
הסלוגן הוא עוגן
בחיים סוערים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.