כמה תעלה לך מונית
מהחושך עד לזריחה
כמה דלק תשרוף
מדרך האשליות עד צומת ההכרה
עד הקצה, עד שבעיניך תראה,
כמה, כמה שאתה טועה

למה על המפה הכל נראה פשוט-
מהשדה עד לבית, מן העכבר עד לגבינה
למה הכביש מתפתל רטוב וחשוך
ובין כל פנס ובין כל מנורה
שנמצאת תמיד רק בכניסה למנהרה
למה, למה אתה כל כך טועה

כמה שעות מחכים פה לטרמפ
ולמה תמיד מחכים פה לבד
וכמה לא נכונים יעברו פה
למה מתעכב זה שלך, האחד
שייקח אותך, ייקח אותך הביתה
איפה זה בכלל הביתה

מתי מגיעים למקום שבטוח
היכן שנתיבי הספק נעלמים
למה בחרת את הדרך המסובכת
למה הוצאת עצמך מן המסגרת
מי אמר שיש פה מוצא
ואיפה עכשיו אתה נמצא
למה אתה שואל אין סוף שאלות
למה אין כאן אף אחד שעונה
שיכוון או ירמוז או יאמר
שיתפסו אותך רגע לפני ש
נשבר.

בשביל השאלות הבלתי פתורות
תזכור ש
דלתות פתוחות דרכן נכנסת
אולי בדרך חזור יהיו נעולות
אור הפנסים שאיתו הלכת
עוד יכבה יום אחד ברוחות הגדולות
בגדים שפשטת זה מכבר מעליך
לא תמיד תוכל לחזור וללבוש
ומילים שכבר אמרת
לא תוכל כבר לחזור ולכבוש

עד הקצה, עד שבעיניך תראה,
לא אתה היחיד שתועה
עד הקצה, עד שבעיניך תראה
מישהו בשקט על שאלותיך עונה